#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. באיזה שיתין אין דיני דמאי?<br>2. ""הבכירות והמסוייפות אין בהם דמאי"", א. מה הכוונה ""בכירות"", ב. ומה הכוונה ""מסוייפות""?<br>3. מה הדין כשנסתייפו התאנים/ענבים, אבל ממשיך לשמור את השדה בשביל הענבים/תאנים שגודלים שם, האם יש בהם משום גזל?<br>4. מה הדין כשהפועל צווח שלא יאכלו? מה היה המעשה עם רבי ועדו בענין זה (רבי, רבי יוחנן)?"	"1. שהפירות יוצאים מתחת לעלין, ולא כמו בפירות רגילים שהפירות יוצאים מעל העלים. לרבי יוסי בן חלותא - השיתין בציפרין חייבות, שהם בחזקת משתמרות. [במקום זה השיתין חשובות].<br>2. א. פירות קטנים שעדיין לא שווה להושיב עליהם שומר. ב. אחרי שכבר קיפלו את הכלים ""מקצועות"" [לשנה הבאה], שהם סכינים מיוחדים לחתוך התאנים כשעושים מהם עיגולים. <br>3. אם נכנס הפועל ובעל הבית ובעל הבית מקפיד שאוכל הפועל - אסורות משום גזל. <br>4. לרבי - אין בזה חשש, וכמו שמצאנו במשנה לגבי סיאה ואזוב שגודלים לבד בגינה, אפילו אם משמר אותה מותר לקחת מהם, ורק בחצר תלוי אם משמר או לא. לרבי יוחנן - אם צווח אסור, ושונה מגינה שיש שם הרבה, משא""כ כאן יכול לומר שהוא משמר המקצת שנשאר בשבילו. ומעשה שהיה עולא ב""ר ישמעאל בשם רבי יוחנן - רבי ורבי יוסי ב""ר יהודא נכנסו לאכול בתאנים מסוייפות [אחר קיפל הכלים וכנ""ל], צווח בהם שומר, ע""כ משך רבי יוסי ידו מהם, אמר לו רבי אכול שכבר נתייאשו. [ועל מעשה זה חולק רבי יוחנן]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/דמאי/פרק הקלין/דף ג		
